פוסטים מאת Kibrita

Social Studies student.Mental health worker. Married+ 3 Cats Activist .Moody. Socially awkward Penguin

Hawthorne tree by my home

A photo posted by elifelet (@leafy_db) on Jul 19, 2016 at 7:27am PDT

 The Hawthorns have sweet fruit that looks like small yellow Pomes.They are from the same Botanical family as roses.ts name in Arabic in Za'arour. I've seen peddlers peddlers selling the fruits in the markets by baskets.It is a rather small, shrubby tree.The tree stands naked from December to Mars.It blossoms between Mars to April.Now the fruit is ripe.When I was at the 12 or 11 grade I wrote a Biotop about it

Photo memory: Protest for Palestinian hunger strikers-four years ago

538722_348063281914476_655557122_n (1)'

Protest in front of Ramleh prison, on behalf of Palestinian Hunger striking political prisoner

 This was written on the Electronic intifada website

About that hunger strike:

For many Palestinians, the year 2012 will go down in history as the year in which the prisonersstruggle returned to the center of the Palestinian cause. The wheels were set in motion with a mass hunger strike in Fall 2011 and the release of more than 1,000 prisoners as a result of the prisoner swap deal.

However, it was Khader Adnan’s inspiring and record-breaking hunger strike that breathed new life into a long-running campaign against Israel’s practice of administrative detention, the indefinite imprisonment of Palestinians without charge or trial. In Spring 2012, Palestinians witnessed a nearly month-long mass hunger strike undertaken by approximately 2,000 Palestinian prisoners demanding an improvement in detention conditions, access to education and an end to solitary confinement and administrative detention.

Several activists were arrested during the protest and were mistreat on custody.

 

מרכזי שירות סלולריים- לב המאפלייה

ביליתי את היום הזה במרכזי שירות של חברות תקשורת מובילות במדינה בניסיון להשיג כרטיס סים שאבד לי. מלחיץ אותי להיות בלי טלפון סלולרי. אז היום התחיל כבר  ברמות מתח גבוהות ומשם הידרדר למחוזות קן הקוקיה. בקצרה, המסע היה מפרך, נמשך בערך 5 שעות כולל עצירות לקפה וסיגריה, 1 מרכז שירות שהעתיק את מקומו בלי הודעה מוקדמת, 1 מרכז שירות ללא נציג שירות ,1 מרכז שירות שבו התייחסו באדישות מהולה בבוז ולעג לצרותי,1 שעה שהעברתי בהאזנה למוסיקת מעליות והמתנה לנציגת שירות טלפוני שגם היא קצרה ידה מלסייע לי, אבל ייאמר לזכותה שהיא לפחות הקשיבה וניסתה להבין מה הבעייה (קריסת מערכות ותשתיות). דשדשתי מדוכדכת לחברת תקשורת מובילה אחרת, ולרגע היה נדמה לי שהגעתי למנוחה, נחלה וקליטה סלולרית איכותית. הנציג שישב מולי היה איש דתי  ונעים הליכות עד חלקלק. הוא ניפק לי בזריזות כרטיס סים של חברה אחרת.

אני חושבת שהרעיון של קבלת שירות נובע מכך שהשירות הוא מוסד חברתי שמאפשר קבלה ללא בושה של נזקקות שנלווית אליה. קבלת שירות אינה מלווה ברגשות של פיחות ערך או הכרת תודה כפוייה. היא מאפשרת למקבל השירות להיות נצרך מבלי שהדבר ייתפס כחולשה. אין הדבר דומה לחסד. ולכן הייתי רוצה להעמיד אותם כניגודים בינאריים: חסד  לעומת שירות. השירות הוא עבודה של הרגש. השירות הוא הסחרה של האלטרואיזם. נותן השירות למעשה מוכר את העדינות, הרגישות , תשומת הלב, היחס והקשב שלו ללקוח. הלקוח משלם על הרגשות המנוהלים (Hochschild, 2003)  האלה בכסף.

אפשר לתת שירות בכל מיני צורות: בנמנום, באדישות, בבוז, בעצלות או בנדיבות וברוחב לב. הקפיטליזם גורס שצריך לתת תמריצים- לתגמל את נותני השירות כדי שיתנו שירות טוב. יש כאלה שגורסים, שישנם נותני שירותים שמתייחסים ללקוחות בצורה גרועה משום ששכרם מועט. למרות זאת, הלקוחות מצפים מנותני השירות שיתנו להם יחס טוב. אם נותני השירות עובדים לאט או מתרשלים הלקוחות כועסים עליהם. חלק מנותני השירות מתייחסים ללקוחות יפה למרות ששכרם מועט. לדעתי, הם מגלים בכך התנהגות אלטרואיסטית ממש- כלומר,  ללא ציפיה לקבל תגמול  הולם על המסירות שבה ביצעו את תפקידם. הם יכלו לבצע אותו גם ברישול ולהרוויח את אותו שכר. או שגם אם הנחמדות מניבה טיפ, הטיפ לא גבוה מספיק כדי להצדיק את המאמץ שנדרש מהעובד למלא את תפקידו מעל ומעבר. רגש של אמפטייה כלפי הלקוחות הופך להתנהגות אלטרואיסטית. (Batson (1991  הראה קשר בין רגש של אמפטייה להתנהגות אלטרואיסטית, ואם לא מספיקה החוויה והתצפית שלי אז יש גם את ברברה ארנרייך – שמתארת בספרה "כלכלה בגרוש – איך לא להצליח באמריקה" את התצפיות המשתתפות שעשתה בדיינר אמריקאי, בוולמרט ובחברת ניקיון.

הבעיה היא שהתאגידים אומנם סוחרים ברגשות העובדים: מצופה מהעובדים להיות חביבים כלפי הלקוחות אבל המוטיבציה שלהם אמורה להיות קודם כל לייצר רווח כספי עבור התאגיד. כלומר, מותר להם להזדהות- אבל רצו שיזדהו עם התאגיד ולא עם הלקוחות.

ולכן, ניתן לומר שיש נותני שירות שפועלים ממניעים אנוכיים ולא נותנים שירות טוב אלא אם כן הם מתוגמלים על כך, ויש את נותני השירות שפועלים ממניעים אלטרואיסטיים ובאמת מנסים לעזור ללקוחות. ויש נותני שירות שנותנים שירות טוב אם הדבר משרת את המטרות של התאגיד למקסם רווח אישי, אבל אם הם מרגישים שיש התנגשות בין האינטרס של התאגיד לאינטרס של הלקוח, הם יעמדו תמיד לצד התאגיד.

כשאני עבדתי בתור נותנת שירות, נכתב בהמלצה שלי שיש לי תודעת שירות גבוהה ביותר ולקחתי את זה כמחמאה, למרות שלא בטוח שזאת מחמאה בשפה התאגידית. אני חושבת שגישת "שמור לי ואשמור לך" גורמת לי לצפות לכך מצד נותני שירות.

עד היום אני עובדת כנותנת שירות, אבל גם אוהבת שמשרתים אותי. זה פינוק. והשאלה היא האם באמת מותר לרצות לקבל שירות ? האם בחברה שיוויונית אנשים ישרתו זה את זה, או שכל אחד יעשה על פי רצונו החופשי? כלומר- אלה שרוצים לתת שירות ללא תמורה יתנו ואלה שירצו לקבל, יקבלו. או שמא יהיה איסור על הפרקטיקה הזו?

האם נותני שירותים טובים שמרוויחים שכר זעום לא משרתים למעשה את משטר הקפיטליזם ומעניקים לו את הבעלות והשליטה על הרגשות שלהם? אולי התרשלות ממתן שירות היא למעשה אי-ציות אזרחי ?  ואם כן, האם אצליח לקבל בהבנה ובסלחנות כוס קפה שמוגשת קרה, או להבדיל- כרטיס סים אחד שהפעלתו המחודשת לא קרתה עד עכשיו

,

 .‏Hochschild, Arlie Russell. The managed heart: Commercialization of human feeling. Univ of California Press, 2003

Batson, C. D., Batson, J. G., Slingsby, J. K., Harrell, K. L., Peekna, H. M., & Todd, R. M. (1991). Empathic joy and the empathy-altruism hypothesis. Journal of personality and social psychology, 61(3), 413.

Ehrenreich, Barbara. Nickel and dimed: On (not) getting by in America. Macmillan, 2010.‏‏

 

My Husband's article about Middle East Jewish Identity was published

My husband wrote an article about middle east Jewery.

The article was translated to Arabic but not yet to english. I will try to provide at least an abstract of his main arguments in English

The new Oriental Jewish  people movements do not seek true partnership with the Palestinian people. Because they do not meet the Palestinian people at the employment bureau or trying to claim their   social security rights.My husband has been following the rise of Mizrahi Jewish movements

He was delighted to see the educated youth of Mizrahi Jews organise, form bonds & mobilize.The two new Mizrahi movements are contesting over conceptualization, realization and formation of   Jewish- Oriental (Mizrahi) identityTor Hazahav- the "Golden Age" movements constructs the   Mizrahi identity by using Zionist materials & adding nationalistic contents.

The Golden movement constructs a demand for sovereignty instead of a demand for equality into the Mizrahi identity discourse.

  On the other side of trench, the Joint Mizrahi list- a group of Mizrahi intellectuals who are allies of the Palestinian party- end up backing the worst regimes- Such as Butcher Al Assad & Hizballah in Syria or Mubarak in Egypt. The problem with their conceptualization of Mizrahi identity is that they misinterpret  the meaning of: Arab- and they confuse an an enemy's enemy for a friend.

So, what my husband is wishing for is a more holistic conceptualization of Mizrahi identity. Love of Zion can exist without a claim for the subordination of other people. Subordination of others and suppression  must not become the foundation of Mizrahi Identity but so shouldn't 'Arabism'- categorizing the Mizrahi Identity into ethnicism.The Arabs are heterogenic groups and individuals. the speak in many voices. It is Okay to choose between Arab allies- and one cannot back Assad or lend him legitimacy.The actions of Hizzballah against Palestinian population in Syria are also not something to credit with legitimacy just out of orientalist sense of ethnicity and cultural relativism

9

Photos

 

מצגת זאת דורשת JavaScript.

At Work

We found the baby bird at work. It must have fallen from its nest, but I don't know where the nest was. Besides I was afraid that if I touch the baby bird, Its mother wouldn't want it anymore. I assume the Baby Bird was very afraid from us

Tahrir- An Oriental Bar at the heart of Shuk

It is quite dangerous for me, an oxidental to refer to something as Oriental but I must do this time because the Tahrir is branded as Oriental bar by its owner- Yair Kokhavi who's made it a life project to promote oriental culture.So. What is so oriental about the Bar? First, its location between the Shuk's     merchant. The music too- a big part of the Tahrir experience is to enjoy the music in public Sometimes there are live gigs & the musician always get paid with cash.We celebrated my husband's birthday at the Tahrir

Mr Cat

Mister Cat is not originally my cat. He belonged to a friend of mine who got seriously sick. His request was that we keep Mr Cat with us until he gets better and can look after him by himself. Meanwhile my friend isn't getting better and Mr. Cat stays with us. He has a good bond with the other cat that we do own as much as one can own a cat. He is a very sweet tiger

The Flower I got from Moeen  Odeh's daughter

I'm glad I got to keep the flower I got from Moeen Odeh's daughter. Moeen Odeh is a civil advocate from Kufr Aqab. He gave us a one and a hour talk about the difficulties of East Jerusalem living, much of them due to municipal neglect. At the end of the talk I went outside to smoke and met Mooeen 's Daugther, a  toddler. She picked to flower in the photo and gave it to me..

Talk by Civil Advocate Mohin Odeh & his wife

 

(25/6) The event was at Barbur Gallery

West Jerusalem & was organised by "Free Jerusalem"- this is their Facebook

This is what  Free Jerusalem wrote  about the event

.
سحديثوننا كيف تسير حياتهم في المساحة الموصلة بالقدس و المقطوعة عنها بآن واحد.
اكثر من مئة الف فلسطيني يعيشون خلف جدار الفصل، هؤلاء يشكلون ثلث تعداد الفلسطينيين في القدس، هم يعيشون بدون بنى تحتية، او خدمات او تحت اي سلطة من بلدية القدس او السلطة الفلسطينية.
في هذه الحارات النشطاء و الناشطات يديرون نضالهم اليومي ابتدأ بأبسط الأمور الى اعسرها.
تعالوا لتسمعوا عن نشاطهم و على الحياة في ظل الجدار

A talk with Palestinian activists from across the separation wall in Jerusalem.
How do life wםrk in a place that is separate and connected to Jerusalem at the same time?
More than 100,000 Jerusalemites are living today across the separation wall.
It is about a third of the Palestinian population of Jerusalem, that live with no infrastructure, services or governance by the Jerusalem municipality nor the PLO.
In these neighborhoods activists are struggling for the biggest and the smallest things. Come hear
about their activity and about the life under the shadow of the Wall

The activist speaking is Human rights advocate Moheen Odeh from Kufr Aqab and his wife.I didn't get her name. She has a master degree in Education but cannot teach because the conditions of the Palestinian education systems are so bad: the classes are over-crowded, the infrastructure- classes are without ventilators or air conditioning. The smell of burnt garbage makes breath sore. Moheen spoke about his legal activity- trying to appeal against municipal neglect- the garbage disposal & road infrastructure.