מחשבות על אנרכיזם רוחני, יהדות, איסלם ויוגה

קשה מאוד לדבר על דת. על רוחניות. על אמונה.
לנסות לדחוס למילים חוויה שהיא מעבר למילים, להגדרות ומהויות,  חוויית אחדות הניגודים.
מלימודי היוגה של סוואמי שיבננדה שמעתי שהאמת היא אחת,
אבל הדרכים להגיע אליה הן אינסוף.
האנרכיזם הרוחני שלי הוא חתירה לחווית ההתגלות האישית.
לביטול הניגודים. ליישוב הסתירות. חתירה למגע ישיר עם ה"הארה", עם מה שאי אפשר לקרוא לו בשם.
האמת, אני אפילו לא מגדירה את עצמי בתור אדם מאמין במובן המקובל של המילה.
אני לא יודעת אם יש אלוהים או אין. את המושג אלוהים אני לא יכולה להכיל או להסביר או להגדיר. לכן אני יכולה לא להגיד שאני מאמינה, כי אני לא יודעת להגיד במה אני מאמינה. אני לא יודעת אם אני מסוגלת להאמין ביד מכוונת, בשכר ועונש, בחיים שלאחר המוות, בהשגחה פרטית, בהתערבות ישירה של אלוהים בחיי האדם.
אני יכולה להגיד שאני מחפשת, שאני רוצה להאמין, שאני מתפללת שיש. שאני שואפת לרגעים האלה, ושספק גדול אם הייתי זוכה להם ללא חשיפה לדרכים ולימוד ועבודה רוחנית שעשו גדולים ממני לפני, בין אם היו חסידים, סופים או  יוגים .
את התיווך שלהם אני לא יכולה לקבל בלי חשיבה רציונלית וביקורתית.
אני לא יכולה לאמץ ולקיים את ההלכה היהודית, את לחילופין את חוקת השאריעה המוסלמית. קשה לי לקבל את אלה ששמים את עצמם שומרים ומגנים של משהו אינסופי.
או את המחשבה שאלוהים זקוק להגנה על ידי בני אדם.
אני מצרפת כאן בתור נספח את חמשת עקרונות היהדות של פילון האלכסנדרוני, חמשת עקרונות האיסלם וחמשת העקרונות של היהדות. אפשר לקרוא ולראות שאין סתירה ביניהם, ושאדם יכול להאמין ולחוות את ההתגלות בכל דרך שהוא בוחר. 
אני יוצאת מתוך הנחת בסיס שמטרת השליחים והלימוד שלהם הוא לטובת ותועלת האדם, ולא "לטובת" אלוהים
אני מאמינה שהן ההלכה והן השאריעה , כמו גם היוגה ניסו לסלול דרך לרבים, שיוכלו ללכת בה.
אבל לא כולם יכולים ללכת באותה הדרך הסלולה.
מה גם שהמציאות היא דינמית יותר והעולם שלנו הוא עולם של תמורות ושינויים.
 הקדושה העליונה בעיני היא חיי אדם , חירותו, כבודו, ובמקום שבו ההלכה והשאריעה או היוגה פוגעות בקדושה הזאת, זה המקום שממנו צריכות לנבוע הרפורמות, השינויים, התיקון של דרך המסורת למען המסורת עצמה וזוהי  מהות העבודה הרוחנית בעיני.
אני שומרת לעצמי את הזכות שלא לקבל ואפילו לשלול את הרעיון שחכם  הדת , בקיא  ככל שיהיה יכול לדעת את  רצון האלוהים. אני שומרת לעצמי להתרחק מהדת הדוגמתית, הממוסדת,  ואת הזכות שלא להשתייך להגדרה דתית כזאת או אחרת או קהילה דתית כזאת או אחרת.
אני שומרת לעצמי את הזכות להמשיך לחפש
לשאול שאלות ולשאוף אל האחדות- שזה האנרכיזם בעיני.
ביטול האבחנות בין הדתות השונות, השאיפה לרפורמה והתחדשות רוחנית, ואי קבלת ממסד רבני , הלכתי כמתווך ביני לבין אלוהים. את הזכות שלי לשיח אישי וישיר מול האחדות.
  מה שאני חווה, מקבלת ומאמינה מהחשיפה לכתבי הקודש : 
כמה מילים על חווית האיסלאם שלי
מוחמד הוא שליח האלוהים.
הוא חווה את ההתגלות הישירה, את הנבואה.
התיקונים שתיקן הם הטוב המירבי שניתן היה בעולם שהיה אז.
הנביא מוחמד הקים  וגיבש את אומת האיסלאם, אומה שמושתתת ערבות הדדית ואחריות.
הוא הנחיל את מושג הדבקות, על ידי  חובת התפילה, באמצעות הצאלת והזכאת, שהם שניים מעמודי האיסלאם, הוא העניק את מצוות הצום של הרמאדן, שמלמדת את האדם על חשיבות המזון, את היכולת של האדם להשתחרר מהשיעבוד לחומר, ממגבלות הגוף. הוא דיבר במילים קשות וחריפות כנגד אלו שמסרבים לשמוע וכופרים בדבר שאפילו  אינם יודעים מהו, שהוא היוהרה. הוא העניק לעולם שירה מופלאה שעצם הקריאה בה היא מתנה, שמאפשרת את חווית ההתגלות .הוא הניח בסיס לפלורליזם מונותיאיסטי, שהוא הטוב שבעיני- באומרו " כל השמות יאים לו".
יחד עם זאת, איני מקיימת את מצוות האיסלם, ולכן איני יכולה להיחשב למוסלמית.
אבל גם כמי שאינה מוסלמית, אני חושבת שיש לי הזכות ליהנות מגן האמונה של האיסלם ולקבל ממנו את מה שאני יכולה לקבל. אני חושבת שהזכות הזאת יכולה להישמר למי שאינו שולל את עמודי האיסלאם, אלא מכבד אותם, ומודה ומודע לחוסר היכולת שלו לשמר אותם.
אני מתייחסת כאן לחמשת עמודי האיסלאם, ולא לשאריעה במלואה. 
את  החוויה שבשהאדה, שבקריאה אללה אכבאר אני מקבלת כברכה. אמירת השהאדה היא שער לחווית ההתגלות. ההכרה שאללה הוא גדול מכולם, ושאין עוד מלבדו. אבל גם אם נקרא לו הקב"ה, או השם יתברך, כל השמות יאים לו. להרגיש את זה, לחוות את "איחוד הניגודים" הזה, זו החוויה הרוחנית שלי.
 הנוט הבא שלי  אני מקווה יעסוק במושג הדבקות ובהגשמה שלו בריטואלים  סופים, חסידיים, ויוגים, שהם אילו שהשפיעו עלי  ועודם משפיעים 
מתוך מערכת הלכתית זו, הועלו חמש מצוות לדרגה של מצוות-יסוד – עמודי התווך של האיסלאם. מצוות אלו הן: "שהאדה" – העדות, כלומר החובה להצהיר על דבקות בעיקרי האמונה הבסיסיים של האיסלאם; "צלאת" – תפילה, "זכאת" – צדקה, "צום" – צום, ו"חג" – העליה לרגל למכה, ולאתרים מקודשים סביבה.
הראשון שחיבר עיקרים לתורה היה הפילוסוף פילון האלכסנדרוני שמונה חמישה עיקרים:
  1. מציאות ה'
  2. אחדות ה'
  3. בריאת העולם
  4. היות האדם נוצר יחידי
  5. השגחת ה' בכל הבריאה
  • לתרגול נכון של תנוחות היוגה, בסדר הנכון, באופן המתאים לרמתו וגופו של האדם בכל רגע יש השפעות חיוביות מידיות. לאחר תרגול יוגה מרגיש האדם נוח יותר בגופו, רענן, רגוע, גמיש יותר, פתוח יותר ואפילו מאושר יותר. לתרגול היוגה יש השפעות על המצב המנטאלי והרגשי. האדם מחובר יותר לעצמו ולמצבו באותו הרגע. לתרגול היוגה יש גם השפעות מצטברות. תרגול יום יומי שומר על בריאות, חיבור עם עצמנו ועם גוף התומך בפעילות שלנו בעולם.    
  • כאשר אנו תינוקות אנו נושמים בדרך טבעית, מלאה ורפויה. אנו עושים שימוש מלא בסרעפת ובאוויר הנמצא בבטן. במהלך השנים, בעקבות שכחה, דאגות וטראומות שונות נשימתנו הפכה להיות שטחית ולחוצה. בהיותנו פחות רגועים אנו לא עושים שימוש נכון בסרעפת ובפתחי האוויר. במהלך היוגה אנו לומדים לנשום שוב ונכון. לנשימה יש השפעה מיידית על מצבנו הרגשי והמנטאלי. ניתן לשנות את מצב רוחנו בכל רגע על ידי שליטה בנשימה ולרכוש כוחות רבים וגבוהים. נשימה נכונה תביא ליציבה נכונה (וגם הפוך) ועל כן התרגול הפיזי והנשימה קשורים זה בזה. אדם שמודע לנשימתו מודע בכל רגע בחיים. אדם כזה לא יטה לכעוס בקלות, יהיה יציב בנפשו, נעים, ממוקד ובעל שקט נפשי. כל אלה הם דברים אשר נרכשים במהלך היוגה.    
  • העולם מזמן לנו הרבה הזדמנויות ללחץ. לחץ זה משפיע באופן מידי ומצטבר על איכות חיינו. אנו לא יכולים לקחת החלטות נכונות במצב של לחץ. אנו נוטים לכעוס על עצמנו ועל אחרים ואוספים האשמות על עצמנו ואחרים. לחץ הינו גורם משמעותי לבריאות רופפת. בתרגול נכון של יוגה יש מנות קצובות של הרפיה. התרגול הנכון נע בין מתח מתון של תרגול התנוחות להרפיות מדודות. כמו כן כל תרגול שלם של יוגה מסתיים בהרפיה עמוקה. קיים גם תרגול שלם נפרד הנקרא 'יוגה נידרה' – Nidra Yoga שהינו תהליך של דמיון מודרך להרפיה עמוקה ביותר. לתרגול כזה סגולות רפואיות. הוא מרפא מחלות, מפיג מתחים ממקומות עמוקים בהווייתנו והינו מומלץ ביותר.    
  • באופן כללי ממליצה היוגה על תזונה צמחונית. יש לכך סיבות רבות וטובות ועל כך במאמר נפרד. כמו כן יש ביוגה הנחיות על הרגלי האכילה נכונים, תזמון האכילה והתאמה אישית לגופו ואופיו של האדם וכמובן למצבו הבריאותי.      
  • כתיבת תגובה

    הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

    הלוגו של WordPress.com

    אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    תמונת Twitter

    אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    תמונת Facebook

    אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    תמונת גוגל פלוס

    אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    מתחבר ל-%s