עשר מכות מדיה

ואולי אלה לא לא מכות, אלא שריטות בתודעה.

ואולי אלה לא מכות,
אלא סטירות לחי קטנות לאינטיליגנציה, לערכים, לדרך שבה אתה רוצה לבחור לחיות את החיים שלך.
ואולי אלה לא מכות,
אם הן פוגעות רק בך אבל הינה הן, גירסת ליל הסדק 2011

חברת קסטרו שולחת אותנו "להפגין אהבה".
אהבה למה? לכיבוש, להתנחלות, לאפרטהייד, למותג ?
בפרסומת אחת בת שתי מילים העזה החברה שידועה בחיבתה לבעלי חיים
(בעיקר כאלה שאפשר ללבוש),
לטעם טוב
(ע"ע קפה פידל, הזוועה הזאת בדיזנגוף, אם הוא עוד קיים)
לשאת לשווא , לחלל ולטמא את קודשי הקודשים:
האהבה והמחאה.
הדברים היחידים ששווה לחיות בשבילם
כשכל דבר אחר נעלם. איכס.

מג"ב נולד-

או יותר נכון, רעיון נתעב.
לקחת רקדן רגיש (וגיי!!) ולתקוע אותו במשך שלושה שבועות בבסיס , במטרה להפוך אותו לרובוט צה"לי (במילים האלה ממש). איזה רעיון מזעזע. למה. למה.
לא היה עדיף להפוך לוחמי מג"ב לרקדנים רגישים?

בואש אישי
ברשימת "הכי טובים" של מעריב , גליון החג לא נפקד מקומם של הדברים שאמורים לגרום לנו להרגיש ביטחון, דהיינו, פיתוחים צבאיים דנדשים מפס היצור של הגיס המוסרי ביקום, שמשתמש באמצעי פיזור הפגנות הומניים שלא הורגים אנשים, רק גורמים להם לרצות למות.  תותח הסירחון הידוע לשמצה בכינויו "בואש" עומד לעבור שדרוג – או יותר נכון, קסטומיזציה ל"בואש אישי". חכו חכו.

ובכן, הוא לא.
הוא מוזכר בספרים ערביים עתיקי ימין,
 ומקורו ככל הנראה בארצות צפון אפריקה. על זה נאמר,
הכבשת וגם טבחת

במוסף הארץ מתפרסמת כתבה על "ירושלים של מטה" ובה תיאור של החפירות בעיר דוד (?) – ובלי מילת תגובה אחת לרפואה מתושבי סילואן, שגרים ממש מעל. אם זה לא נקרא ראש-בת- יענה, כנראה שהחול מהמנהרות נכנס לעיתונאים בעיניים והפריע להם לראות שלא מדובר בדיונים תיאורטיים על יצוג הנראטיב המוסלמי בהיסטוריה של ירושלים ומעמד עיר הקודש בהסדר עתידי, אלא באנשים שחיים שם יום יום, שעה שעה והחפירות האלה יושבות להם בדיוק על ה"זנגה זנגה".

זה שכדי לנחם אותנו , אלה שתקועים בחג עם המשפחה, הרדיו משדר חיילים שתקועים ליד גבול עזה, כדי שידע העם המסב ושופך חמתו על הגויים וגם קצת אחד על השני, שאלה שבטנקים סובלים יותר, והם סובלים בשביל כולנו.

זה שלא משנה כמה פעמים שסימנתי את המודעות הממומנות בפייסבוק כפוגעניות, מטעות, או לא מעניינות, אני עדיין מקבלת הצעות חדשות לבקרים "לעמוד לצד ישראל" בעזרת לייק לאיזה עמוד hasbara , להצטרף למסע של תגלית (או לתרום לתוכנית). או הכי גרוע, לצפות בערוץ היו- טיוב של בנימין נתניהו. יותר מזה, יש לי תחושה שהמודעות הממומנות האלה עושות לי דווקא. עוקבות אחרי בעזרת טראקינג קוקיס. או השד יודע מה. מנסות לעורר בכוח איזו תודעה פטריוטית. תוכן פוגעני באבו-אבוהה.
השמחה לאיד ההו-כה-ישראלית אחרי הרצח של ויטוריו אריגוני לא חמקה מעיני. נכון, האקטיביסט הצטלם מחובק עם ראש ממשלת חמאס איסמעיל האנייה- אבל זה לא הדבר היחיד שהוא עשה בחיים.
ובטח ובטח שלא "מגיע" לו למות בגלל זה.
בטח ובטח שלמנוח יש מליצי יושר טובים וראויים ממני.
טבח של אלפים במדינת חוף השנהב,
עובר בקול דממה תקשורתית
די דקה.
אחרי הכל, אין שם נפט.
אחרי שהזוועה כבר התרחשה,
הצרפתים עשו טובה ולכדו את הנשיא המודח בשו-שו.
הכתבה הסופר מחמיאה (מה מחמיאה, מפנקת פלאס דרושות) שעשו ללא-מפכ"ל בר-לב, שהכפישה את שמה של דוקטור אורלי אינס,ומשום מה התפרסמה במעריב בלי תגובתה או תגובת  מקורב/ בא כוח.
מוזר מאוד, היה אומר גשש בלש, אם הוא לא היה כבר בכלא.
כל מי שיש לו מה להגיד על קמפיין העגלות של ויקי כנפו.
תתביישו לכם. אנשים נהיו סלבס וקבלו קמפיינים על הרבה פחות ממה שעשתה ויקי כנפו. תפרגנו, באמאשלכם – זה לא עולה כסף.
בברכת חג-רבאק-סגר- תשעה ימים על השטחים
ובשנה הבאה במדינת כל אזרחיה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s