Israeli & Irani actvists back2back 2 each other-why

You're asking me how could I shudder at the sight of the police shooting protesters in Iran, when Israel shoot & kill Palestinian demonstrators in Wadi Ara, Bilin & Nialin? Well my friend, this virtual entity called “Israelis”, like “Iranians”, “Palestinians” or “Americans” doesn’t have ONE voice. Those who oppress Palestinians willingly and those who care about human-rights might actually be very different people!

Maayan Eshed
Maayan Eshed

I would also like to add that personally I was not passive neither silent during cast lead operation. 4 months all I could see or dream of was Gaza. I could not comprhend what happened to my people. I was so scared. i was looking over facebook reports & pics of Gaza. I saw the faces of D dead children and posted them to my blog – surely I didn't do it beacuse I wanted to be a top=blogger. I suffered so much during Gaza Strip War. Ofcurse you cannot compare what I've been through- PSTD etc. To the pain and suffering of the innocent civil victims.
2 seconds ago · Delete
Maayan Eshed
Maayan Eshed

I thought IDF entering Gaza strip a bad idea 4m the start. Still I thought Israel has right to protect herself against Hammas but this cannot be achieved by militant attacks.
I say: Akhmadi- U should stop meddling our inner affairs. U should stop giving money to Hammas. You should stop using Hammas People as your puppet warriers. This is not fair. You should solve ur inner affairs by marg baring urself to oblivion.
You should stop teaching Hammas people it is OK to hurt Fatah over political debates. and Israel should not have entered Gaza from the first place. I hate those evil larlords, maybe they just want us all citizens dead I don't know. Maybe they love it when boies pile up. Maybe it makes Govs happy.
Marg Bar them all.
2 seconds ago · Delete

Orphantubes Project

Adupt OrphanTubes,Pics and SO.Join my COSE!

posted ‏‏Jun 29, 2009 3:59 PM‏‏ by -LoveLappa אור כוכבים

Dear Cybers,
I need UR HELP!
Utube is flooded wit many raw tubes – containing severe crimes against humanity.
I don't know where those tubes come 4m- and i'm afraid 2 ask. Maybe they were transffered via Torrent clients, maybe via Tor.
I cannot say if their source is verified-
but I think that if we have any evidence that violent crimes R committed Under a vow of silence we must not turn our heads.
Some Tubes content may suggest that PPL risked their lives 2 make them,
and I think it's 2 important not 2 watch, and it upsets me that many of those videos have so few little watches
– I think we deny suppressed PPL from the pleasure of being heard.
And i know how much I crave my own tubes 2 b watched.
I don't trust Utube wit such sensitive content.
Utube was a savage at me last year, blocked my account B/C I uploaded a video-Art that depicted my own rape case.
My Rape Case was all over media, But Utube didn't care 2 check it out- a lawyer was paid 2 write them a letter and Utube
just deleted my account and all of it's content witout any questioning- or even give me D chance 2 make a backUP copy of it.I
am asking 4 help b/c there R 2 many of them out there, and I can't adupt them all.

SO-WHAT DO U DO?
1. Capture Orphan Tube
You can either download it via WWW.file2hd.com or Fastone (or any mean U have
2. Make sure 2 Blur any detail that might identify Protestors

Gov agents like Gerdab.ir are polluting web wit their evil slunderring
for Blurring there R many options even if u're not a Pro- it can B done via Picasa/Microsoft Photo Story.
3. Upload it 2 Picasa/Utube account that u have-
prefferbly I think it's best 2 use Ur own domain- safer.
4.Tell Ur friends about Adupting Orphantubes and recruite them 2 forsake D value of Love/Hummanity.

עלון ירוק 35 21.7

אלפי אנשים התכנסו ברחובות טהראן אמש בכדי להתייחד עם זיכרם של אילו שנרצחו בהפגנות בחודש שעבר.
ההתארגנות לכינוס זה הייתה ספונטנית, ללא גיבוי של המנהיגים הרפורמיסטיים.
יום זה צויין גם כיום השנה להתקוממות של דוקטור מוחמד מוסגדה כנגד השאח הפרסי לפני למעלה מחצי מאה.

המפגינים נהרו לעבר כיכר תיר שבע, תוך שהם קוראים קריאות גנאי כנגד המשטר ועונדים צמידי יד ירוקים.
קהל מפגינים התכנס גם בכיכר ואנאק , כיכר ווליאיזר ואיזורים נוספים.

מספרן של הנשים כמעט ועבר את מספרם של הגברים. למרות שקשה לקבוע מספרים מדוייקים, רוב המקורות מעריכים שמספרם של המפגינים עבר את ה15,000. הסיסמאות שקראו המפגינים כללו דברי הלל לנשיא לשעבר מוסגאדה, שהודח בהפיכה שאירגן ה-CIA בשנת 1953.

כוחות ביטחון באלפיהם התפרסו על פני חלקים נרחבים של העיר. נוכחותם הורגשה במיוחד בכיכר תיר 7 שם נוכחותם המסאיבית פקקה את תנועת האנשים . דיווחים מאומתים חלקית מוסרים שזרים נצפו בקרב אנשי כוחות הביטחון.

דווח על התנגשויות בין המפגינים לבין כוחות השיטור ככל שהחל הקהל להתאסף בהמונים, כן הגבירו כוחות השיטור את מאמציהם לפזר את ההפגנה בכוח. הליקופטרים חגו מסביב למרכז טהראן. אנשי רשת החדשות של הרפובליקה האיסלמית איריב נפרשו על פני הגגות בכדי לצלם בוידאו ובסטילס את המפגינים. צילומים אלה משמשים לאחר מכן את כוחות הביטחון לזיהוי המפגינים. כוחות שיטור ניצבו מסביב לבניינים שמהם צילמו אנשי רשת החדשות איריב כדי להגן עליהם מפני המפגינים אך לא דווח על התנגשויות בין המפגינים לבין אנשי IRIB

חלק גדול מהאלימות שהופעלה כנגד המפגינים ספגו הנשים בשנית, מאחר ולא היו זריזות מספיק בכדי לחמוק מהתקפותיהם של כוחות הביטחון. נשים רבות הוכו באלות. דווח שגז מדמיע הופעל כנגד המפגינים-בעיקר בכיכר תיר 7.
רוב החנויות היו סגורות בעת ההפגנה-למפגינים לא היה לאן להימלט בכדי לתפוס מחסה . דווח על הפגנות גם בכיכר בהרשטן. נשמעו יריות במספר איזורים של טהראן אך לא דווח על הרוגים או פצועי ירי.
בנימה אחרת,
עדי ראייה סיפרו שחלק מאנשי כוחות הביטחון איבדו את המרץ שלהם במהלך המרדף אחר המפגינים, וחלק אף הידרדרו לכדי השמעת קללות כנגד המפגינים. רבים מאנשי כוחות הביטחון התלוננו על תשישות וביקשו מהמפגינים להניח להם לנפשם.

דיווחים מאשרים את קיומם של הפגנות באורומייה ובשיראז.
דווח גם על מספר מועט של הפגנות בעיר תאבריז אך גם הן לא ניתנות לאימות.
מאות מפגינים צעדו דרך שדירת חמראן ורחוב סעדי בשיראז לפני שהותקפו על ידי כוחות הביטחון, שעשו שימוש ברוטלי באלות בכדי להכות את המפגינים.
נוכחותם של אנשי כוחות הביטחון הייתה כה מסיבית, שרבים טענו שנכחו בהפגנות יותר שוטרים ממפגינים.
המפגינים קראו: אנחנו רוצים בשר עז- לא נשיא עז.

שוב נעשה שימוש ב"מחאת הפסקת החשמל"- מפגינים העלו את צריכת החשמל הביתית שלהם בכדי לגרום עומס יתר ולהפיל את המערכת. הפסקות חשמל יזומות לאות מחאה דווחו בחלקים רחבים של טהראן, כמו גם בקראג' ובקאווזין.
דיווחים מצביעים על כך שהטלוויזיה האירנית אפילו לא הציגה כהלכה את השעה הנכונה בטלוויזיה וזאת בכדי לבלבל את האנשים שניסו לסנכרן את צריכת היתר שלהם.
שניים מחברי התקוממות הסטודנטים בשנת 1999 בטהראן- אחמד טאבטבי וחסן זרז ארדשר הודיעו על השתתפותם בשביתת רעב שמתוכננת להתקיים מול שגרירות האו"ם בין התאריכים 22-25 לחודש. השחקן זוכה פרס האקדמיה הצהיר גם הוא על השתתפותו במחאה.
עשרים ושבעה עצורים פוליטיים לשעבר מאיראן הודיעו שהם יקיימו שביתת רעב בברלין בכדי להביע תמיכה וסולידריות
עם העם האירני. שביתת הרעב תחל בין יולי 24-25.
תומכיו של המועמד לנשיאות מהדי כארובי הודיעו על מחאהשתתקיים בשני לאוגוסט- ביום השני להשבעתו של הנשיא אחמדינג'אד. נכון לעכשיו מיקום ההפגנה אינו ידוע.
סעייד מוחמד חתאמי נפגש עם משפחות של שני עצורים פוליטיים-חוסיין טאג'יק וחאמזה גאלב. שניהם עבדו בשביל הקמפיין של המועמד לנשיאות מוסאווי. האתר של האימם האשמי רפסנג'אני פירסם דף מזכרונותיו מימי המלחמה נגד משטר השאח במהלך המהפכה. הוא כתב שכל דור מתמודד מול אתגרים, ושפחד מעולם לא עצר את העם האיראני לדורותיו מלהילחם על הזכויות שלהם.
שר הבריאות לשעבר איראג' פאזל גינה את היד הקשה של הממשלה כנגד המפגינים הלא אלימים ודרש להפסיק את אלימות המשטר באופן מיידי. "אנשי איראן לא מרדו כנגד השאח כדי שגם צעירינו ישפך על ידי המהפכה"
אחרי ההתכנסות של הרפורמיסטים בפרובניצית אזרבייג'אן המזרחית, רפורמיסטים ממחוז פארס ערכו פגישה אף הם בעיר שיראז.
הם הצהירו על תמיכתם במועמד לנשיאות חתאמי וקראו לביטול תוצאות הבחירות האחרונות.

נמשכת המחלוקת והסערה במשטר האירני סביב מינויו אספנדיאר רחים משאי לסגן הנשיא.
חרף זאת, ממשיך הנשיא-בכוח אחמדינג'אד להביע את תמיכתו במשאי כסגנו.
אחמדיניג'אד המשיך לתמוך במינויו של משאי גם כאשר הוא עבר "בידוק" על ידי חמייני בפגישה שנערכה ביניהם היום.
סאייד מוחמד חאסן אבוטוראביפארד הודיע לרשת החדשות של הסטודנטים שחמייני, מרבית חברי הפרלמנט, והעם האיראני רוצים שמשאי יפרוש מתפקידו או לחילופין שמנויו יבוטל על ידי אחמידיניג'אד הנשיא בכוח.

במחטף אירוני (לאחר שהשמיע את טענת ה"משטר הטוב") מינה אחמדיניג'אד את חתנו מהדי חורשידי למנהל המזכירות הנשיאותית. הבעל של גיסתו של אחמדינג'אד מונה לעמוד בראש אירגון הנוער הגדול באיראן.

מפכ"ל המשטרה אמסעיל אחמדי מוגאדם האשים את האופוזיציה בכך שהיא מחרחרת מהומות והודיע שהמשטרה האיראנית תרסק את כל מי שינסה ליצור מתח בתוך איראן. בית הדין הגבוה לצדק הודיע שהוא אינו מתכוון ליצור מצב שאותו כינו עורכי הדין "נמנע מהם החופש לעסוק במקצועם"

שר החוץ הרוסי הצהיר שמספר קטן מאוד של אנשים באיראן קרא קריאות גנאי כנגד רוסייה במהלך ההפגנות.
בה בעת הצהיר שגריר איראן ברוסיה שהמטוסים הרוסיים הרבה יותר בטוחים לטיסה מאלה של איירבוס".

איש הקונגרס האמריקאי תדאוס מקקוטר נשא נאום בפני בית הנבחרים היום. בנאומו מתח ביקורת על התנהלות המשטר האיראני ודיבר על האלימות המינית והרצח של טראנה מוסאווי. ניתן לצפות בדבריו בקישור הבא:
: YouTube – McCotter on Iran's Khamenei: Your Referendum Has Been Held and You Have Failed Your Test

דיווחים שהתקבלו מצביעים על כך שלפחות 30 אנשים נעצרו במהלך ההפגנות של היום, לא ניתן לאשר דיווח על מקרה מוות במהלך המעצרים וההפגנות.
מוחמד עלי דדחה, עורך דין איראני שנעצר לאחר ההפגנות-הואשם באחזקת אופיום וכלי נשק לא חוקיים.

שאפור קאזמי , גיסו של המועמד לנשיאות מיר חוסיין מוסאווי עצור בתנאי בידוד במשך למעלה מחודש.
דווח גם שבימים האחרונים ביצעה המשטרה מעצרים של לפחות 6 פעילים רפורמיסטיים בולטים ומשפיעים במהבאד.

עורך העיתון היומי קייהאן דחה את דרישתו של הנשיא לשעבר חתאמי לקיים משאל עם. הוא השווה אותה לקריאתו של
מיכאל לידן איש המכון האמריקאי ליוזמה שבשנת 2003 להפיכה צבאית כנגד המשטר האיראני.

איש רשת הטלוויזיה של המשטר PRESS TV ג'אבד שמקאדרי הודיע שאיריב- רשת החדשות של הרפובליקה האיסלמית תאפשר יותר זמן אוויר לנשיא בכוח אחמדיניג'אד.

פאולה סלייטר, אומנית פיסלה את דמותה של נדה סולטאן המנוחה.
הפיאצה מיכלאנג'לו באיטליה הוארה בירוק לאות הזדהות עם מחאת הים הירוק.

אחמדניג'אד אין לך דיפלומה באנושיות

יא אחמדינג'אד אין לך דיפלומה באנושיות

מכתבו של לוחם-החופש מהדי שחרחיאז לנשיא בכוח אחמדינג'אד

שלום "דוקטור",

ביום הניצחון השמח והשליו שלפנינו, ברצוני לחלוק עימך כמה עובדות המופרכות כל כך שאפילו אויבינו מבינים שמדובר בשקרים מגוחכים.

אמת :מוחמד ראזה ג'לאיפור נתפס בשדה התעופה כאשר ברשותו מסמכים לאומיים חסויים אותם תיכנן למכור לאוייביה של איראן.

עובדה: מדובר בסטודנט שרצה לעזוב את איראן בכדי לסיים את תואר הדוקטור שלו.

אמת: סעיד חג'ריאן ניסה לחרחר מהפכת-חרש , מהפכה כאקט של אומנות קונספטואלית למעשה.

כל הוצאות הטיפול הרפואי שהוטלו עליו מומנו למעשה מכיסן של ממשלות זרות.

הטיפול הרפואי שזכה לו היה מהדרגה הגבוהה ביותר: כמו במעשה ניסים הוא החלים בן לילה וחבר בשנית לשורות המפגינים.

עובדה: עצרת אדם ידוע חולי ללא שמץ של ראייה מוצקה לעבירה פלילית שביצע.

אחמדינג'אד: יש שמועה שכל המימון לקמפיין של מוסאווי מגיע מהמחאות בנקאיות ציוניות, שהוא ביחסי ידידות ארוכי טווח עם הממשל האמריקאי, שכנשיא איראן בתקופת מלחמת איראן-עיראק הוא זייף את כל המסמכים והתמונות המתעדים את הקרבות. האיתוללה חומייני מעולם לא דיבר עליו טובות.

הנשיא לשעבר, שמשל לכאורה במשך שמונה שנים מתנגד למעשה לעצם הרעיון של הרפובליקה האיסלמית. הוא למעשה אנארכיסט סמוי. תומכיו , לדוג' אבטהי הם כולם מתנגדים ידועים למהפכה עוד משנת 57.

העובדה שתומכיך תקפו והרגו סטודנטים במעונות טהראן ב18 לחודש טיר בשנת 1999 היא לא יותר מאשר שקר גס. ברור כעת שמי שעמד למעשה מאחורי הפרעות שנעשו בתלמידי האוניברסיטה הם אנשי ה-CIA.

זה לא נכון שאבי נמצא כעת במעצר ותחת חקירה ומעקב אינטנסיביים.

למעשה, אבי נופש כרגע בבית מלון חמישה כוכבים.

הסיבה היחידה שאבי וחבריו אינם יוצרים עימנו קשר היא משום שתנאי ההבראה בהם הם שוהים נוחים להם יותר מקרבתם של בני משפחתם.

אמת היא שאחותי ו4 מחברותיה פרצו בכוח לבית שהיה מוחזק בידי כוחותיך.

שקר הדבר שאנשיך פרצו לבית בו שהתה נערה בת 15 לבדה.

שקר מביש.

אמת שאתה פותח שולחן ערוך בשישליק וקבאב לעציריך הסועדים על ספות-יוקרה.

שקר שבתי הכלא צפופים עד כדי כך שהעצירים נאלצים לעמוד שעות רבות על רגליהם,

כי אין מקום אפילו לשבת.

רק מנהיג דגול כמוך יכול לשגר הליקופטרים שישקו במי ורדים את העצים והשיחים של טהראן בה בעת ששלושה מיליון מפגינים מתכנסים ברחובות טהרן.

איש לא יצא לרחובות בטיר שמונה עשרה השנה כדי למחות על רצח התלמידים במעונות הסטודנטים באירועי טיר 18 שלפני עשר שנים. התעמולה הציונית כשלה מלהוציא מי מהאנשים לרחובות במחאה.

העם האיראני הוכיח שאינו נוטר לך טינה כלל.

היום הוכחת לעשרה מיליון איש שאתה נארקיסיסט נאלח.

אמרת להם שאתה כמו האימא חוסיין.

אבל ככל שאני בוחן את הנושא לעומק, אני מגלה שאתה שוב מבלבל אנשים:

גנבת את סיסמתו של כארובי "שינוי" ואת צעיפו הירוק של מוסאווי.

הוכחת שאינך שמץ מהאימאם חוסיין ואתה לא יותר מאשר יאזיד במשטר שיצרת עבור איראן הירוקה.

הוכחת שלא רק שאינך דוקטור, אלא אתה למעשה אוחז בפוסט-דוקטורט בפשיעה.

חבל רק שבאנושיות לא הוכחת שאתה מחזיק אפילו בתעודת בגרות.

שיר: אמרו לי אל תתפלל, לפיכך לא התפללתי

אמרו לי: אל תלך לפיכך לא הלכתי

אמרו לי : אל תרצה ולכן לא אוסיף לשאת עוד נאומים

איני דורש שיבינו אותי, אך איני יכול למנוע מאנשים את אי התובנה.

אני יכול להיות טיפש ועיוור אבל לא אתן שתעשה אותי לצחוק.

אני קורא לך אחמדינג'אד ואיני יכול לפנות אליך בתואר "אדון" כי ביטוי זה מציין כבוד שאיני רוחש לך.

אני כותב את המכתב הזה כדי להציג את אבי ואת האיש שעצר אותו.

אבי הוא איש המהפכה.

בזכות אנשים כמותו נפל משטרו של פלחאווי והרבה מחייו הקדיש למען המהפכה.

דודי נהרג במלחמת איראן-עירק בת 8 השנים. הוא היה שאהיד אמיתי.

מאמציהם של אבי וחבריו הצילו את הארץ הזאת מכיבוש ופלישה.

אבי וחבריו סיכנו את חייהם בשם אללה ומילאו אחר פקודותיו של האיתוללה חומייני כדי שאיראן לא תיפול. אבי אוים על ידי רובים ונלחם חזרה בעט במהפכת 1979. הוא שלח הודעות לאנשים שלא היה להם מושג מה מתרחש ומה מוטל על הפרק.

לא אביו ולא חבריו יכלו לצפות את היום שבו יבוצעו פשעים בידי אנשים שאין להם שמץ של כבוד לאילו שהקריבו את כל היקר להם בעבור המהפכה.

אבי עמד בראש סוכנות החדשות האיראנית בארה"ב.

הוא היה הממונה על חטיבת העיתונות המקומית במשרד החינוך והתרבות המקומי.

הלואי שהיית מכיר את אבי מספיק כדי ללמוד ממנו כנות, יושר והקרבה מהם.

אבי מגן על טוהר האיסלאם בזמן שאתה אינך מגן על הדת: אתה עסוק בלגונן על האגו שלך.

במשך שנים רבות ניסה אבי להגן על הדמוקרטיה באיראן.

הוא רצה שבעולם יוודע שהצבעתו של אזרח איראני שקולה כקולו של שרף שמיימי .

אלה שאינם מוכנים לשמוע בת-קול היוצאת מהשמיים יגורשו מגן העדן הזה שעלי אדמות.

אבי רצה דמוקרטיה באיראן, בעוד אתה ואנשיך מונעים על ידי עשייה חובקת-עולם לביתכם.

שנים אחרי המהפכה אנחנו רואים את פניך האמיתיות ונשמתך החשופה.

הצנזורה והדיכוי לא יסתירו את האמת מאזרחי איראן ומהעולם.

העולם יכיר בך בתור האיש שעצר מהפכנים כמו אבטהי, מירמאדי, ורבים אחרים.

איש בתוך איראן ומחוץ לה אינו רוחש לך כבוד.

דע לך שההיסטוריה תשפוט בינך לבין אבי בהתבסס על מעשיכם הנידונים לשבט או לחסד ברחבי העולם כולו.

מהדי שחרחיז

Iran-US Talks by isa Shekhriaz

Iran-US Talks: An Unfulfilled Dream, By: Isa Saharkhiz. August 30, 2007
Negotiations between Iran and the US and the establishment of relations have been a preoccupation of former president and current president of the State Expediency Council Hashemi Rafsanjani. But as time passes, and the role of the president of the Expediency Council in Iranian politics diminishes, this outstanding goal is probably growing his disconcert.

Ever since the 1979 revolution, Hashemi Rafsanjani has raised his misgivings about the US-Iran estrangement at every occasion and through every public position he has held that include Friday prayer gatherings to meetings with other Iranian leaders. This issue may even irk him in his dreams.

From the time when his heartfelt desire for talks between the US and Iran was put on paper in article by his cabinet minister Ataollah Mohajerani and published in Etelaat newspaper to the time when his pursued of the wish through special channels at the ministry of foreign affairs and Iran’s office at the UN in New York, using political, academic and oil lobbies away from media and public scrutiny and political machinations, yielded actual contacts and deals, to the present when he directly and personally makes announcements at massive Friday prayer gatherings where the previous proclaimed preconditions for the US to return Iran’s assets frozen during the initial years of the revolution are missing and where even America is encouraged to drop its preconditions, one can imagine the fruition of this dream in his lifetime.

Still, while “unconditional and direct talks” have been a taboo for the last quarter century, there is no single group or individual in Iran who would be willing to impart this “winning card” – in the public eye – to its political rival. And Rafsanjani is no exception to this rule, and was not even during the reform years [i.e. president Khatami’s era in late 1990s and early 2000s].

Most likely he too is banking on this winning card for the future and wishes to leave a positive legacy not just in Iran’s history but even in the pages of major events of the world. This winning card whose one result when used at the right time is that it could win him the Nobel Peace prize, thus putting Iran and him, once again on the cover of international media and world limelight.

The drive for the realization of this monopolistic event among Iran’s chess players has had one exception: The reform years and the then president of Iran. Seyed Mohammad Khatami who began his presidency on the international scene through a well calculated interview with CNN’s Iranian-American senior correspondent Christian Amanpour with the goal of bridging the walls of mistrust between the US and Iran, lost the marathon right at its initial steps with no accomplishments and was eliminated. Khatami’s fears of the negative measures of the anti-reform movement and the atmospherics created by the hardline media which surfaced through various activities including an attack on an American tourist bus in Tehran and Khatami’s anxiety over the undesired consequences of his defiance of the leader’s unwritten wishes that were manifested in his orders that banned any meeting or direct talks with US President Clinton that even included not appearing for a group photo op of UN leaders along with the president of the US was not something that was hidden from international and domestic observers and the public.
This was a historic step to meet Iran’s national interests, and he did it even at the expense of being scolded by other leaders of the country. The immediate results of this heroic step could have been the failure of the anti-reform onslaught and defeat of the military-party and its leader Ahmadinejad from coming to power, while its long-term consequence would have been the prevention of the country from sliding into political, economic, social, international, and regional crises, and the avoidance of the intensification of tensions, animosities and the return of an anti-Iranian atmosphere that included economic sanctions by the international community led by the US, and the danger of a war and military confrontation that looms greater on the horizon.

But the reform-dominated Majlis and its president could not succeed in this leap. And while Majlis Speaker Karubi consented to be in the proximity of some US Congressmen at the Metropolitan museum in New York when visiting the US and even exchange some words with them – which by international standards and practice may be construed to have been a semi-official contact – he subsequently refrained from following up on the initiative or allowing the Majlis, which was historically one of the most represented legislatures in the country, because of pressures from the opposition that may have even included a negative gestures from the leader of Iran.

As representatives of the nation, progressive reformers of the sixth Majlis (Parliament) never succeeded, as in the past, in overcoming their lack of self confidence and embarking on risky historic measures, and take the extended hand of US Congressmen, such as Senator Joseph Biden, who were willing to meet their Iranian counterparts anywhere in the world, and by holding it firmly create a turning point and breakthrough in Tehran-Washington relations.

But those days and opportunities have gone, and there is no use in crying over spilled milk. What remains are its instructive lessons for the future.

Two years after unsuccessful efforts to resolve the nation’s problems after centralizing power into a single party administration, where sovereignty lies in the hands of one person – the leader – while all others are powerless and yes-men, have left the country in a state where no independent political analyst inside or outside Iran today is optimistic about solving the country’s historic problem of Iran-US relations despite the current limited negotiations going on between the two.

It appears that in this political deadlock, and while there are growing measures to change the highest executive leaders on both sides, it is necessary that reformers inside Iran strike a “grand coalition” among themselves for the upcoming elections. And in addition, at the international level they have no choice but relinquish the goal of monopolistically and unilaterally holding the “winning card”.

What appears to be most needed today is for this heterogeneous group of reformers to self-define itself and its role, and accept the fact that hardliners have pushed them completely aside from the Iranian political scene. It should be clear that hardliners will not share the cake with them. So one of the measures reformers can take is to cut their umbilical cord with the current administration and present a precise definition of the “opposition.” The result of such a move will be nothing other than the creation of a “shadow government” with specific plans and cadres, including those in the foreign policy realm.

Last week when Hashemi Rafsanjani declared at the Friday congregational prayers in Tehran that “unconditional talks” were the “best solution to the problems” between the US and Iran, that the US must choose the right path and accept negotiations as the best option, and that Iran remained ready to talk while the US should take back its humiliating and unacceptable preconditions. As was expected, the pronouncement was immediately picked up by domestically and internationally. But since there was no executive authority behind it, it was soon lost in the heap of other developments. Today, hardly anyone inside or outside Iran fools himself to believe that the words of the president of Iran’s State Expediency Council translated into the words of the regime or the expediency of the state, or that he enjoyed the status of the second or third line in command.

An accurate response came from a US official soon after the remarks. In an international news network he said: “Mr. Rafsanjani no longer has a place in the decision-making forums of Iran, and such talks must take place between officials and the governments. He can, however, be the leader of informal talks, talks between members of Congress.”

In view of the changes in the power structure of Iran, and such expectations from US and even European representatives, it is necessary to create a new front of “anti dictatorship” and “grand coalition of reformers” – parallel to the important upcoming game of elections – and take the foreign policy interactions much more seriously. If they so desire, the Khatami-Karubi-Hashemi triangle – and each one of them independently – can initiate bilateral and direct talks between Iran and the US in the new positive atmosphere that has been created inside and outside Iran at all levels. They can launch this in the capital of either country or even a third one. Mr. Khatami has already had such practices with other countries at different levels. Mr. Rafsanjani on the other hand while active in pronouncements and highly visible in official visits, has not yet tested his new independent position. Is stepping into this field at a time of serious tension and anxiety, not expedient for the country?

This is a new opportunity which should not be lost, like many others in the past.